היי, נעים מאוד אני אורלי רוזנברג ואני עוסקת באסטרולוגיה ונומרולוגיה מזה שנים רבות.
השילוב של אסטרולוגיה יחד עם נומרולוגיה ככלי אבחון, מהווה עבורי שילוב אידיאלי שדרכו אני מגיעה לעומקים גבוהים של הבנת הנפש וה -DNA של האדם שעומד מולי, כך שלכל אדם ואדם מותאם יעוץ שמייחד רק אותו, ואין עוד דומה לו.

אוכל לספר על עצמי שכבר בגיל צעיר מאוד (בזמן שילדים אחרים היו עסוקים בהכנת שיעורי בית בבית הספר), הרגשתי צורך בלתי מוסבר לחקור את סודות החיים, המוות והגילגולים, וזה מאוד עזר לי להבין כבר בגיל הנעורים מאיפה אנחנו באים, מה המטרה, ולאן מועדות פנינו. בהמשך בגילאי ה-20 הוספתי לארגז הכלים שלי את הקורס בנסים, שפיתח בי הרבה אופטימיות וראיה חיובית ונכונה על אירועים ומצבים סביבי.

כיום מה שמאפיין אותי בייעוצים שאותם אני מעניקה מדי יום, הוא היכולת להזדהות ולהבין את המצבים והסיטואציות קשות  שבהם אתם נמצאים, בדיוק באותן הנקודות שאתם מרגישים ברגעי שפל, והתחושה שלכם היא שהסביבה אינה מבינה אתכם.
קיימת בי יכולת נפלאה להרים אתכם למעלה, בדיוק במקומות האלה, ולכוון אתכם להצלחה בהתאם לנתוניכם האישיים, והכול דרך הסתכלות אובייקטיבית ומציאותית.

איך התחיל הרומן שלי עם אסטרולוגיה ונומרולוגיה ?

לאסטרולוגיה התוודעתי בגיל 15.5, דרך ספרים שהיו לאבי ז”ל בתחום. נכבשתי, ולא הפסקתי לחקור אותה עד היום הזה. במשך שנים רבות חקרתי ועסקתי באסטרולוגיה כתחביב, ועד היום הספקתי להכין לאלפי אנשים מפות אישיות שאת הפידבק עליהן אני מקבלת מדי יום.

לאורך השנים גיליתי שעל מנת לתת לאנשים תמונה מלאה אודותיהם והצפוי להם, מומלץ להוסיף לאסטרולוגיה כלי נוסף. ואז הוספתי ללימודיי גם את הנומרולוגיה, כשאת הבסיס הנפלא לנומרולוגיה העניקו לי הלימודים אצל שוקי גבאי, ולאחר מכן הכרתי אדם הודי נפלא, שהוסיף לי ידע בנושא שסמוי מכל.

בשנים האחרונות עמלתי על כתיבת ספר שירכז את כל רזי הנומרולוגיה ויוציא לאור סודות שנלמדים רק בקורסים, או שלעתים נשמרים בסוד ולא מועברים הלאה. בעיניי ידע נועד על מנת להעבירו. את הידע הזה אני מעבירה גם הלאה בקורסים שאני מעבירה בעיר מגוריי חיפה, שמתבססים על הספר שלי בנומרולוגיה, ועוד חומרים שכתבתי באסטרולוגיה שלא יצאו לאור, וניתנים לכל מי שלומד דרכי וכמובן טיפים ובונוסים.

אשמח להיות לכם לעזר ולשמש כאסטרולוגית ונומרולוגית של כל אחד מכם,

אורלי רוזנברג
נתיב אור

קרדיט צילום וצילום הספר: מיכל דרעי וימן