הייעוד הנשמתי
לאחרונה אני רואה שמתרבים שאלות על “מהו הייעוד שלי?” בכל מיני קבוצות, גם כאלה שלא שייכות לענייני רוח.
כמעט תמיד התשובות שניתנות שייכות לייעוד המקצועי או נושאים שיזמנו שפע.
אז הפעם הייתי רוצה קצת לסדר את הנושא כפי שהוא משתקף במפה הנומרולוגית והאסטרולוגית.
נתחיל בייעוד האוניברסאלי שמוטל על כולנו, והקבלה היטיבה לתאר אותו – לפתח יכולת להשפיע לטוב ככל האפשר ללא כוונה לקבל לעצמי, ושהקבלה לעצמי תהיה על מנת להשפיע.
נמשיך בייעוד המקצועי, שהרוב מבלבלים אותו עם הייעוד הנשמתי – זה סט הכישורים והיכולות שכבר פיתחנו בגלגולים קודמים ואנו ממשיכים לפתח בגלגול זה, ואיתם נוכל להגשים קריירה ואופק מקצועי וכן מגנוט שפע. כאן כל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד ואין דומה לו, לכולנו כישורים אישיים ששייכים אך ורק לנו, והכישורים האלה רוצים לצאת לאור ולהתבטא בעולם, גם לצורך מימוש עצמי ושביעות רצון ושלמות שלנו. ובעיקר הרצון בהשארת חותם, שלא ביקרנו כאן בכדור הארץ סתם.
חשוב לי לציין שהייעוד המקצועי יכול להשתנות מספר פעמים במהלך החיים, בהתאם למפה האישית של כל אחד. מה שאנחנו רואים שקורה היטב בדורנו, החלפת מספר מקצועות בגלגול חיים.
ועכשיו אנחנו מגיעים לייעוד הנשמתי. זהו אותו ייעוד שבו הנשמה מבקשת למצוא איזון.
חוסר האיזון שבו היא שרויה, התגבש במספר גלגולים, ועלול לגרום לה לפעול ולהגיב לא מהמניעים הנכונים והמיטיבים עבורה.
הנשמה שלנו לאורך שלל גלגוליה, פתחה אמונות, הדגשים, עודף רגישות או כהות רגשית, והתבצרות בהתנהגויות חסרות פרופורציות ביחס למאורעות שפוקדים בה. ועכשיו הגיע הזמן לתת לנשמה מרגוע ואיזון, וראיה נכונה מתוך מודעות.
שינוי ויצירת איזון במישור הנשמתי, והגשמת הייעוד הנשמתי יוצא אותנו לחירות, ואף יביא ליכולת לסיים את הצורך בגלגולים.
באסטרולוגיה הייעוד הנשמתי יראה דרך ראש וזנב דרקון, המיקומים (במזל ובית) וההיבטים שלהם.
בנומרולוגיה לקח לי שנים למצוא את מיקום הייעוד הנשמתי, ורק בשנה האחרונה הגעתי לפריצת דרך היכן ניתן למצוא את הייעוד הנשמתי הנומרולוגי שלנו.
כדוגמא לייעוד הנשמתי בנומרולוגיה, אקח את המשוררת, המוזיקאית והפזמונאית הלאומית נעמי שמר ז”ל, שהיצירה שלה עבורי אבן דרך משמעותית בישראליות שלנו.
אתמול כשראיתי בחדשות 12 כתבה על נעמי שמר ז”ל, אודות השיר ירושלים של זהב, והוידוי שלה לפני מותה לשותף שלה לשיר גיל אלדמע ז”ל על כך שהשיר ירושלים של זהב לא מקורי, אלא נכתב על ידה בהשראת שיר עם בסקי, הסתקרנתי מדמותה של שמר ז”ל, והחלטתי לבחון את הייעוד הנשמתי שלה,
הנקודות העיקריות בייעוד הנשמתי של נעמי שמר ז”ל על פי הנומרולוגיה שמסבירות הרבה
תאריך לידה 13.7.1930
* נשמתה של נעמי הגיעה לכאן לפעול מתוך רצון לא לפגוע ברגשות של האחר, ותתקשה לשחרר
גם מצבים שאבד עליהם הקלח.
* נשמתה עלולה לפעמים להיות איטית בתגובה למצבים. זה לא נובע מחוסר יכולת לפעול או
להחליט, אלא בצורך להיות במצב שלו ורגוע ושקול.
שתי הנקודות האחרונות שהזכרתי אולי מספרים את הסיפור של הצורך הנשמתי שלה בוידוי הזה
לפני מותה.
והנה המכתב שכתבה נעמי שמר ז”ל לפני מותה לגיל אלדמע ז”ל, ומעיד הרבה על הצורך שלה לא לפגוע באחר, ולחיות על פי עקרונות רוחניים גבוהים ולפי ערכי מוסר ללא פשרות.
נוסח המכתב מובע כאן כפי שמופיע בארכיון נעמי שמר.
12.06.04
גיל יקירי,
אתה האיש היחידי בעולם – נוסף למשפחתי – שצריך לדעת את האמת על “ירושלים של זהב”, והנה האמת:
באמצע שנות השישים, נחמה הנדל נהגה לבקר אותי בחופשות המולדת שלה. היינו מבלות שעות אחדות יחד, צוחקות, שרות, מבשלות ואוכלות (עשיתי לה קוסקוס ומרק). שום דבר לא נרשם ולא הוקלט (נדמה לי שטרם היה לי אז טייפרקורדר).
כנראה שבאחת הפגישות האלה נחמה שרה לי את שיר הערש הבאסקי הידוע, והוא נכנס לי באוזן אחת, ויצא מהשנייה…
בחורף 67′, כשהתלבטתי בכתיבת “ירושלים של זהב” – כנראה שהשיר ההוא זחל אליי בבלי דעת. גם לא ידעתי שיד נעלמה הכתיבה לי שינויים במקור: המעבר למז’ור בתיבה הרביעית, הסקוונצה השלישית במילים “הלא לכל שירייך”, והסיום. יוצא שמישהו כאילו הגן עליי וסיפק לי את שמונה התיבות שלי שמקנות לי את הזכויות לגרסה משלי על שיר העם. אבל כל זה נעשה, כאמור, בבלי דעת. רק שנה או שנתיים אחרי המלחמה שמעתי מחברים שאליהו הכהן מספר בהרצאותיו על שיר העם הבאסקי כמקור השפעה ל”ירושלים של זהב”. נורא כעסתי, ואפילו מסרתי לאליהו הכהן שיפסיק עם השטויות האלה.
ואז נזכרתי בבעתה, שאכן נחמה שרה לי בשעתו משהו כזה. מרוב פאניקה הצלחתי להיזכר רק בתיבה הראשונה, ועברו עוד עשרים שנה עד שאבנר הופשטיין מ”ידיעות אחרונות” הביא לי את המקור.
אני חושבת את כל העניין לתאונת עבודה מצערת, עד כדי כך מצערת, שאולי בגלל זה חליתי. הנחמה היחידה בשבילי היא שאני מספרת לעצמי שאולי זאת מנגינה של האנוסים, ושבסך הכל החזרתי עטרה ליושנה.
עכשיו אתה, גיל, יודע את האמת, ואני מרשה לך לפרסם אותה ברבים.
באהבה,
נעמי שמר
